מי מאיתנו לא ״חוטא״ לרצות שהילדים שלו לא יכשלו?
שלא יתאמצו יותר מידי, שלא יחוו קושי אם אפשר לחסוך להם?
זה קורה לרוב מאהבה גדולה, מהרצון לגונן ולשמור, להגן ולחסוך מהם כאב, העניין הוא כמו תמיד, במינונים.
כשהמינון גבוה, הדימוי להורות כזו הוא הליקופטר, מצב שבו ההורה מרחף מעל הילד, בדומה להליקופטר, לא גבוה מידי, לא נמוך מידי, נוכח, מתבונן, מטפל בבעיות, פותר בעיות, פותר חיכוכים, מגן בחירוף נפש, הכל כדי שלא יצטרך להתמודד לבד.
העניין הוא שבפועל, החיים מלאים בהתמודדויות, שנמצאות שם יום יום והיכולת להתמודד עם החיים טמונה גם ביכולות ובכישורים שלמדנו בבית.
הורות פוזיטיבית מכינה את הילדים לחיים האמיתיים, חינוך לעצמאות עם כלים לחיים, שידעו להתמודד עם מצבים, לחוות, להיכשל, לנסות, להצליח, לפתח חוסן, ללמד אותם במקום לעשות עבורם.
