כשלא סולחים, קיימת הנטייה לשמור בבטן, להתבשל עם העלבון, הכעס, הפגיעה, זה יכול היה ללוות ימים, שבועות, חודשים, לפעמים גם שנים.
לעיתים הכעס והעלבון הם על אדם שכבר מת, הוא או היא כבר אינם בחיים אבל הכעס והעלבון עדיין נוכחים.
החיים הם אוסף של בחירות, סליחה פוזיטיבית היא בחירה, ואם לכתוב את זה הכי תכלס, זו בחירה שמגיע מתוך מניע אנוכי, כי בתהליך הסליחה קיימת ההזדמנות, לשחרר, להשליך, לסלוח, להפסיק לסחוב, להעניק לעצמנו מתנה.
זה לא תמיד קל לסלוח, יש פעמים שזה קשה מנשוא, ולפעמים תוך כדי התהליך, יופיע גם האגו, זה שמסרב לפעמים לסלוח, שמרגיש כשומר על הנפש, אז תספרו לו וגם לכם, לכן, שהאדם שלו בחרת לסלוח, לא תמיד אמור לדעת על זה, אין הכרח לחזור להיות בקשר, או להיות חלק מהחיים שלכם.
מטרת הסליחה היא, לבחור להשליך, לשחרר את הג׳יפה, בכל יום מחדש יש לך את היכולת לבחור, גם לסלוח לעצמך, בשבילך.
